| |
א' נאלצה להתמודד עם שכול בגיל 45 לאחר שבנה נהרג בתאונת דרכים.
מאז איבדה כל רצון לחיים והמשיכה לתפקד, לדבריה, רק למען בני משפחתה הנותרים.
היא חוותה
ייאוש ודיכאון עמוקים שהובילו אותה להזנחה עצמית.
בנוסף סבלה מחרדות ומטרדה מחשבתית אשר
הקשו עליה את השינה בלילות.
הטיפול שהותאם לה היה טיפול בפרחי באך,
בתמציות ספציפיות המטפלות בדיכאון, ייאוש וחרדה.
מספר ימים לאחר מכן החלה שנת הלילה שלה להשתפר.
עם חלוף הימים החלה שוב לטפח את מראה,
כפי שאהבה בעבר, ואף נרשמה לקורס אומנות ולשיעורי פילאטיס.
העצב והשכול כבר לא היו רק צל כבד
וסמיך שבולע אותה לתוכו.
לדבריה, כעת התאפשר לה להמשיך ולחיות את חייה בצד הזיכרון,
הגעגועים והאהבה העצומה לבן שלא ישוב. |
|
